תאונת עבודה: המדריך המלא למיצוי זכויות מול ביטוח לאומי והמעסיק
ההחלטה לתבוע מעסיק בעקבות תאונת עבודה היא אחת ההחלטות המורכבות שעובד נדרש לקבל. מצד אחד, מדובר במקום העבודה שלך, באנשים שאתה פוגש מדי יום, ולעתים אף במערכות יחסים שנבנו לאורך שנים.
מצד שני, פגיעה בעבודה עלולה להשפיע דרמטית על חייך – על היכולת לפרנס את משפחתך, על איכות חייך, ועל עתידך התעסוקתי. המחוקק הבין את המורכבות הזו, ולכן יצר מערכת המאפשרת לעובדים לקבל פיצוי ראשוני דרך הביטוח הלאומי, ובמקרים המתאימים – גם להגיש תביעה נגד המעסיק. במאמר זה נסביר כיצד המערכת המשפטית מאזנת בין הצרכים השונים, ואיך ניתן לפעול למיצוי זכויותיך תוך שמירה מיטבית על מערכות היחסים במקום העבודה.
המסלול הראשון – תביעה בביטוח לאומי
המחוקק יצר מנגנון ראשוני ובסיסי שאינו תלוי בהוכחת אשמה או רשלנות של המעסיק. כל עובד שנפגע במהלך עבודתו זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולקבל הכרה כנפגע עבודה. תביעה זו כוללת זכאות לדמי פגיעה בתקופה הראשונה שלאחר התאונה, החזר הוצאות רפואיות, וכן קצבת נכות מעבודה במקרה שנקבעו אחוזי נכות.
היתרון המשמעותי במסלול זה הוא שאין צורך להוכיח אשמה של המעסיק, והדבר מאפשר לעובד לקבל סיוע מידי מבלי לפגוע במערכת היחסים במקום העבודה. חשוב לדעת שיש להגיש את התביעה לדמי פגיעה תוך 12 חודשים מיום התאונה, ולתעד היטב את נסיבות הפגיעה ואת הטיפול הרפואי שניתן.
המסלול המשלים – תביעת נזיקין נגד המעסיק
במקרים בהם התאונה נגרמה עקב רשלנות של המעסיק, החוק מאפשר להגיש תביעת נזיקין נוספת. חשוב להבין שברוב המקרים תביעה זו אינה מתנהלת ישירות מול המעסיק, אלא מול חברת הביטוח שלו במסגרת פוליסת חבות מעבידים. עובדה זו מפחיתה משמעותית את המתח האישי שעלול להיווצר במקום העבודה.
כדי להצליח בתביעה זו יש להוכיח שהמעסיק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד. חובה זו כוללת אספקת סביבת עבודה בטוחה, מתן הדרכות מתאימות, אספקת ציוד מגן נדרש ופיקוח על יישום נהלי הבטיחות. תביעה זו ניתן להגיש תוך שבע שנים ממועד התאונה, והיא מאפשרת לקבל פיצוי על נזקים שאינם מכוסים במסגרת הביטוח הלאומי.
הקשר בין שתי התביעות והדרישות המשפטיות
קיים קשר משמעותי בין תביעת הביטוח הלאומי לבין תביעת הנזיקין נגד המעסיק. ראשית, הכרת הביטוח הלאומי בתאונה כתאונת עבודה היא תנאי הכרחי – ללא הכרה זו, במרבית המקרים לא ניתן יהיה לתבוע את המעסיק. שנית, החוק קובע כי יש לקזז מהפיצויים שייפסקו בתביעת הנזיקין את כל התגמולים שהתקבלו מהביטוח הלאומי.
לכן, חשוב לנהל את שתי התביעות בתיאום ובראייה כוללת. נקודה קריטית נוספת היא הצורך בחוות דעת רפואית בתביעה נגד המעסיק. חוות דעת זו חייבת לקבוע את שיעור הנכות ולהצביע על הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה או התאונה לבין הנזק שנגרם. ללא חוות דעת כזו, למעט במקרים חריגים, לא ניתן להגיש את התביעה.
שמירה על הזכויות ועל יחסי העבודה
התמודדות עם תאונת עבודה מחייבת פעולה מיידית וחכמה. מיד לאחר התאונה חשוב לתעד את הפגיעה ונסיבותיה, לדווח למעסיק ולפנות לקבלת טיפול רפואי. תיעוד זה חשוב הן לתביעת הביטוח הלאומי והן לתביעת נזיקין אפשרית בעתיד. במקביל, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום שיוכל להנחות אותך כיצד לפעול בצורה שתשמר את זכויותיך המשפטיות מבלי לפגוע במערכת היחסים עם המעסיק. עורך דין מנוסה יוכל גם לסייע במשא ומתן מול חברת הביטוח ולהביא להסדר שיפצה אותך באופן הוגן על הנזקים שנגרמו לך. חשוב לזכור כי ניהול הליך משפטי בגין תאונת עבודה עשוי להימשך זמן רב, אך ניהול נכון של ההליך, תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, יכול לייעל משמעותית את התהליך ולהביא לפיצוי הוגן בזמן הקצר ביותר האפשרי בנסיבות העניין.
